ע"א 61/89

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה בו נפגע קטין, המשיב מס' 1, באורח קשה עקב רשלנותו של המשיב מס' 4, אשר גנב טיל מבסיסו הצבאי והטמין אותו בבריכת בטון על גג הבית המשותף בו התגורר המשיב מס' 1. הטיל התפוצץ בעת שהמשיב מס' 1 וחברו טיפלו בו, וכתוצאה מכך נקטעה רגלו השמאלית מעל הברך. בית המשפט המחוזי חייב את המדינה ואת המשיבה מס' 4 באחריות לרשלנות ופסק למשיבה מס' 1 פיצויים. הן המדינה והן המשיב מס' 1 ערערו על ההחלטה בדבר מידת האשם המיוחס לו, אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל, הוצאות רכב וניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי מסכום הפיצוי. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעור המדינה, והפחית את הפיצוי בגין הוצאות רכב עתידיות ל-60 אלף שקל. בית המשפט דחה את יתרת הערעור ואת הערעור שכנגד, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי בדבר אשם תורם, אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל וניכוי פנסיות. בית המשפט הדגיש את רשלנות המדינה באחסון תחמושת ואת סבירות החלטת בית המשפט המחוזי בעניין אשם תורם, אובדן כושר השתכרות והוצאות רכב. בנוסף, היא הסכימה עם ניכוי הגמלאות על ידי הערכאה הנמוכה יותר, וציינה את היעדר ויתור ברור על הטבות אלה על ידי המשיבה מס' 1. פסק הדין הדגיש את הקושי להתערב באומדניו של בית משפט קמא בנוגע לסכומי הנזק, והדגיש את הצורך של מערכת הביטחון ללמוד מהמעשים חסרי האחריות שהובילו לאירוע זה.