סע"ש 23243-04-16

תקציר

המבקשים, עובדים נוכחיים במחלקת החופים בעירייה, עתרו נגד תנאי מכרז פומבי למספר תפקידים בכירים, בטענה שהם נתפרו לאנשים ספציפיים. עוד טענו כי הליך המכרז היה פגום וביקשו לעכבו. העירייה המשיבה טענה כי המבקשים לא פנו לעניין בהקדם, כי המכרז סביר, וכי למבקשים עצמם עבר משמעתי. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המבקשים. בית המשפט קיבל את נימוקי העירייה לעיתוי המכרז וקבע כי לא הוכיחו די הצורך פגמים מהותיים במכרז או כוונה לפגוע ביכולתם לערער עליו. הרכב ועדת הבדיקה עדיין לא נקבע, ולכן כל דיון בנקודה זו מוקדם מדי. עוד קבע בית המשפט כי פרשנותם של המבקשים להסכם הפנימי אינה נכונה, כי ההסכם עצמו מעולם לא אושרר, וכי ממילא הוא סותר תקנות מאוחרות יותר והסכמים קיבוציים המחייבים עריכת מכרז פומבי לתפקידים המדוברים. עוד קבע בית המשפט כי המבקשים לא גילו כל הקלה בדרישות או אפליה בהליך המכרזי. נהפוך הוא, הדרישות היו סבירות ונפלו בגדר שיקול דעתה הניהולי של העירייה. רישומם המשמעתי של המועמדים ואי עמידתם בחלק מהדרישות לא פסלו את המכרז, מה גם שהעירייה אפשרה להם להשתתף בכל מקרה. בית המשפט המליץ לעירייה לשקול היטב את טענות המבקשים בדבר צבירת ניסיון מעשי ולהגדיר קריטריונים אובייקטיביים לשיבוץ בתחנות. בסופו של דבר הבקשה נדחתה, הצו הארעי שהקפיא את המכרז בוטל, והמבקשים חויבו לשלם את הוצאות העירייה ושכר טרחת עורך דין.