ת"א 74311-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק דין בעניין סופר נ' סופר-חורי מבנים בע"מ ואח' (ת"א 74311-12-25, ת"א 35906-06-25)** **מבוא:** פסק דין זה עוסק בבקשת אלמנתו של חייב (להלן: "חנה") לביטולו של פסק בוררות רביעי ("פסק בורר 4"), אשר ניתן על ידי בורר והורה על תיקון כותרות של פסקי בוררות קודמים, כך שתתווסף כצד לפסק החברה "סופר-חורי מבנים בע"מ" (להלן: "החברה"). הסכסוך המרכזי בין המנוחים עמוס סופר (להלן: "סופר") ועמוס חורי (להלן: "חורי") התנהל במשך שנים רבות, לרבות במסגרת הליך בוררות ממושך. **עקרונות משפטיים מרכזיים ודיון:** 1. **מעמד ותקינות הליך בחדלות פירעון:** * **הקניית נכסים לנאמן:** אחד מהעקרונות המרכזיים שעליהם מתבסס פסק הדין הוא כלל הקניית נכסי החייב לנאמן עם מתן צו לפתיחת הליכים. בית המשפט קובע באופן ברור כי פטירת החייב (סופר) לאחר שניתן נגדו צו פתיחת הליכים, אינה מבטלת את הליך חדלות הפירעון, אינה מפקיעה את מינוי הנאמן, ואינה משחררת את עיזבונו ממרותו. נכסי העיזבון, שהוקנו לנאמן במועד ההכרזה, נותרים בידי הנאמן עד לפירעון כל החובות לנושים. * **סמכות הנאמן:** בהתאם לכך, בית המשפט קובע כי חנה, אלמנתו של סופר, חסרת מעמד להגיש תביעה זו. סמכות הגשת הבקשה לביטול פסק בוררות 4 נתונה לנאמן, המוסמך לפעול ולשמור על זכויות החברה והעיזבון. פסק הדין מתבסס על פסיקות קודמות (ע"א 8990/22, ע"א 990/11) המבססות את מעמדו של הנאמן כמי שמחליף את החייב בכל פעולה הנוגעת לנכסיו, גם לאחר מותו. * **הצורך בהתמודדות דרך הנאמן:** בית המשפט מבהיר כי כל אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטה או פעולה של הנאמן, עליו לפנות לבית המשפט של חדלות פירעון או לממונה, ולא לפתוח בהליך עצמאי ש"מדלג" מעל ראשו של הנאמן. * **חידוש משפטי (בהקשר של חוק חדלות פירעון):** הדגש על מעמדו של הנאמן והחלת הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (סעיף 178) על מצב בו החייב נפטר לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, מהווה יישום של הסדרים חדשים בתחום חדלות הפירעון, תוך שמירה על עקרונות של סדר וחלוקה הוגנת לנושים. 2. **סמכות הבורר ותיקון פסקי בוררות:** * **סעיף 22 לחוק הבוררות:** בית המשפט דן בהרחבה בטענות בנוגע לסמכות הבורר לתקן את פסקי הבוררות. סעיף 22(א)(1) לחוק הבוררות מאפשר לבורר לתקן "טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה". בית המשפט קובע כי הוספת שם החברה לכותרת פסקי הבוררות אכן נכללת בגדר תיקונים אלו, המכונים "טעות קולמוס" או "השמטה", ואינם מוגבלים בזמן. * **"טעות קולמוס" מול תיקון מהותי:** ניתוח זה מבחין בין "טעות קולמוס" או "השמטה" לבין תיקון מהותי, כאשר האחרון עשוי להיות מוגבל בזמן או לדרוש הליך משפטי שונה. כאן, בית המשפט מזהה את הוספת שם החברה כתיקון שמטרתו הבהרת המצב הקיים ולא שינוי מהותי. * **סמכות הבורר לאחר מתן פסק מאושר:** טענה נוספת שהועלתה היא כי לא ניתן לבצע תיקון לאחר שפסק הבוררות אושר על ידי בית המשפט, משום שסמכות הבורר פקעה. בית המשפט אמנם מכיר בכלל זה, אך מבחין בין תיקון מהותי לבין הבהרת מצב קיים, כאשר במקרה זה, בו גם הנאמן וגם חורי מסכימים לתיקון, אין בכך כדי לבטל את הפסק. * **התקלה הדיונית:** בית המשפט מכיר בתקלה דיונית בכך שהבורר לא ביקש את עמדת הנאמן או בא-כוחו של סופר טרם מתן פסק בורר 4. עם זאת, מכיוון שהנאמן הסכים לתיקון, ולא נגרם עיוות דין, בית המשפט סבור שניתן "לרפא" פגם זה, ואין בו כדי להצדיק ביטול הפסק. 3. **המעמד המשפטי של החברה בהליך הבוררות:** * **צד להסכם הבוררות:** הליבה של פסק בורר 4 וההליך הנוכחי נובעת מהשאלה האם החברה הייתה צד להליך הבוררות. בית המשפט קובע באופן נחרץ כי החברה הייתה צד להליך הבוררות מהרגע הראשון, וזאת על סמך מספר ראיות: * **הסכם הבוררות:** הסכם הבוררות מיום 01.04.2014 מנוסח כהסכם שנערך בין סופר, חורי, ו"סופר-חורי מבנים בע"מ" כ"צד שלישי". יתרה מכך, ההסכם כולל הוראות אופרטיביות הנוגעות לביצוע פסק הבוררות מתוך כספי החברה, ואף מימוש נכסי החברה אם לא ניתן יהיה לשלם את החובות. * **אכיפת הסכם הבוררות:** פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט פרסקי) אכף את הסכם הבוררות "על קרבו וכרעיו", ובכך אישר את מעמד החברה כצד להסכם. * **כתבי טענות:** סופר עצמו, בכתבי טענותיו, כלל את החברה כצד לתביעה שכנגד, ותבע סעדים הנוגעים ישירות לספרי החברה ולתשלומים לחברה. * **פסקי הבוררות עצמם:** פסקי הבוררות, למרות כותרתם, כוללים הוראות אופרטיביות הנוגעות ישירות לחברה, כגון חיובים להשבה לחברה, קביעות לגבי זכאות להשבת כספים ששולמו עבור חובות החברה, ותיקון רישומים בספריה. * **"השמטה" ולא "צירוף צד":** בית המשפט מבחין בין "השמטה" של שם החברה מכותרת הפסק לבין "צירוף צד" שלא היה צד להסכם הבוררות. במקרה זה, מכיוון שהחברה הייתה צד להסכם הבוררות, השמטת שמה בכותרת הפסק נחשבת לטעות טכנית או השמטה, שניתן לתקנה. זאת בניגוד לבקשת חורי בתיק אחר (ת"א 45831-03-23), שם ביקש לצרף צדדים שלא היו צד להסכם הבוררות, בקשה שנדחתה. 4. **הבחנה בין הליכים וסמכויות:** * **אי-התערבות בסמכות בית המשפט לחדלות פירעון:** דחיית הבקשה לביטול פסק בוררות 4 אינה מתיימרת להתערב בסמכותו של בית המשפט היושב בדין בתיק חדלות הפירעון לקבוע את סדר הנשייה. מטרת פסק הדין היא לסלק סוגיה הנוגעת ישירות לפסק בוררות, על מנת לאפשר את המשך הליכי חדלות הפירעון. **חידושים משפטיים והיבטים ייחודיים:** * **החלת סעיף 22 לחוק הבוררות על "השמטה" בכותרת הפסק:** פסק הדין מרחיב את הפרשנות של "טעות סופר, פליטת קולמוס, השמטה" בסעיף 22 לחוק הבוררות, וקובע כי הוא חל גם על השמטת שמו של צד מהותי להליך (החברה) מכותרת פסקי בוררות, גם אם פסקי הבוררות אושרו. * **חיזוק מעמד הנאמן בהליכי חדלות פירעון:** פסק הדין מדגיש ומחזק את מעמדו הבלעדי של הנאמן בניהול הליכי חדלות פירעון, במיוחד לאחר פטירת החייב. הוא מבהיר כי ליורשים אין מעמד עצמאי להגיש תביעות או בקשות הנוגעות לנכסי העיזבון, אלא עליהם לפעול דרך הנאמן. * **הגדרת צד להסכם בוררות:** פסק הדין מראה כי השתתפות חברה בהליך בוררות יכולה להיגזר לא רק מנוסח פורמלי של כותרת, אלא גם מהוראות מהותיות בהסכם הבוררות, מכתבי טענות, ומפסקי הבוררות עצמם. * **התמודדות עם "תקלות דיוניות" של בוררים:** בית המשפט מראה נכונות "לרפא" פגמים דיוניים בהליך הבוררות (כמו אי-קבלת תגובת הנאמן) כאשר ברור שהפגם לא גרם עיוות דין, ובעיקר כאשר עמדת הגורם שלא נשמעה תואמת את עמדת הנאמן. **סיכום:** פסק הדין דוחה את בקשת הביטול של חנה, בעיקר בשל חוסר מעמד, אך גם לגופו של עניין. הוא קובע כי החברה הייתה צד להליך הבוררות מלכתחילה, והוספת שמה לכותרת הפסק היא בגדר תיקון טעות קולמוס או השמטה, שסמכות הבורר לתקנה קיימת. ההליך מדגיש את חשיבות מעמדו של הנאמן בהליכי חדלות פירעון ואת הדרך הדיונית הנכונה להתמודדות עם החלטותיו.