ע"א 171/60

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על פסק דין שדחה תביעה לפסק דין הצהרתי באשר לגילו של המערער. המערערת, שמוצאה מעיראק, ניסתה בשלוש הזדמנויות שונות להשיג פסק דין הקובע כי גילה שונה מזה שנרשם בתעודת הזהות שלה. בית המשפט הכיר בכך שבתעודת הזהות נמצאה שנת לידה שגויה, אך לא השתכנע מניסיונותיה של המערערת להוכיח את גילה האמיתי, או לכל הפחות את היותה מעל גיל שישים. המפתח לתיק היה מועד נישואיו של המערער, שבית המשפט קיבל כמדויק. השופטת נימקה את החלטתה בכך שאם גילה הנטען של המערערת היה נכון, היא הייתה נישאת בגיל צעיר באופן בלתי הולם, גם אם הנורמות התרבותיות של אזור מוצאה. בית המשפט מצא כי הראיות שהוצגו – עדותה של המערערת, עדותו של אחיה ועדותו של בנה ושכנה – סותרות ואינן מדויקות במקומותיהן, ולכן לא היה מוכן לקבלן כהוכחה. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי אף שייתכן שתעודת הזהות אינה נכונה, המערערת לא סיפקה ראיות מהימנות מספיקות כדי להוכיח את תאריך לידתה האמיתי או את היותה מעל גיל שישים. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק הדין הקודם עמד בעינו.