ת"א 53461-08-10

תקציר

בפסק דין ארוך זה, השופט מפרק בדקדקנות את טענות התובעים ואת טענות הנתבעים שכנגד, ובסופו של דבר מחליט לדחות את התביעה במלואה. התובעים, זוג נשוי, הגישו תביעת נזיקין בסך 3 מיליון שקל נגד מספר נתבעים, בהם בנק, חברת בת שלו וכמה אנשים פרטיים כגון עורכי דין, בטענה לרשלנות מקצועית, הפרת אמונים ועוולות נוספות שנמשכו קרוב לעשור. תחילה משרטט השופט את ההיסטוריה הפרוצדורלית הארוכה של התיק, לרבות ניסיונותיהם הקודמים של התובעים להתדיין בתביעות דומות, שנדחו בשל אי תשלום שכר טרחה. לאחר מכן מתייחס השופט לגופו של עניין, ודוחה את טענות התובעים אחת לאחת. הטענות, כפי שהוצגו על ידי התובעים, לא פורטו כראוי וחסרו ראיות קונקרטיות, כך שלא ניתן היה להוכיח את הנזקים הנטענים. השופטת מדגישה כי על התובעים מוטל נטל ההוכחה ולא הובאו ראיות מספיקות לביסוס טענותיהם לנזקים כספיים ובריאותיים משמעותיים. טיעוניהם תוארו כ"מעורפלים" ו"כלליים", חסרי פירוט ובהירות. יתרה מכך, השופטת מציינת כי רבות מטענות התובעים נגד הנתבעים כבר הוכרעו בפסקי דין קודמים, מה שמצביע על כך שהתביעה הנוכחית היא ניסיון לחדש סכסוכים ישנים. השופטת דוחה גם את טענות התובעים בנוגע להתנהלות הנתבעים, ולא מוצאת ראיות למעשים פסולים או לקשר סיבתי בין מעשי הנתבעים לבין נזקיהם הנטענים של התובעים. היעדר ראיות רפואיות התומכות בנזק הבריאותי הנטען מערער עוד יותר את טענת התובעים. לבסוף, השופטת מבקרת את גישת התובעים לערבוב בין תפקידי הבנק וחברת הבת שלו, ומתארת זאת כ"נטל ומסורבל מיותרים" בהצגת טענותיהם. כתוצאה מכך, השופט פוסק לטובת הנתבעים ומורה לתובעים לשלם לכל אחד מהנתבעים שכר טרחת עורכי דין בסך 60,000 ₪. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים ונחתמה על ידי השופט היושב בדין.