ת"א 32621-11-11

תקציר

פסק הדין דן בתקנות העוסקות בסעד זמני ובדרישות למבקשים. על פי תקנות 364(א) ו-365(ב) לתקנות סדה, בית המשפט לא ייתן סעד זמני ללא "התחייבות עצמית" ו"ערובה" אלא בנסיבות חריגות. ההתחייבות העצמית והערבות מוגדרות בתקנה 1 לתקנות סעדה ומשמשות כהתחייבות לקיום התחייבויות קיימות או עתידיות. בנוסף, בתי המשפט יכולים לבקש 'בטוחה' לצד ההתחייבות העצמית. פסק הדין מזכיר גם את תקנה 371 לתקנות SDA, המתווה חילוט בטוחות והשבת כספי ערבות הקשורים לסעד זמני. אם פג תוקפו של הצו הזמני, רשאי בית המשפט להורות על חילוט הבטוחות, כולן או חלקן, לטובת האדם שאליו הופנה הצו, אם מצא כי נגרם לו נזק כתוצאה מהצו הזמני. התקנה קובעת גם את הנהלים להשבת פיקדונות. במקרה הנוכחי, הנתבעים ביקשו פיצוי על בסיס התחייבותו העצמית של התובע וביקשו לממש את הערבות הבנקאית הנלווית לכך. בית המשפט קבע כי בניגוד לטענת התובעת, הנתבעים לא היו צריכים להוכיח את סבירות הוראת השעה. על פי הפסיקה, הנתבעים נדרשו רק להוכיח את היקף נזקיהם ואת הקשר הסיבתי בינם לבין צו המניעה הזמני. בית המשפט התייחס גם להיבטים הפרוצדורליים של תביעת פיצויים. הודגש כי הצד הנפגע יכול לבחור להגיש תביעה חדשה או להגיש בקשה במסגרת ההליך הקיים. הבחירה נתונה בידי הצד המבקש פיצויים, ובמקרה זה בחרו הנתבעים באפשרות השנייה. בית המשפט דחה את טענת התובעת כי יש להגיש את הבקשה לפיצוי כתביעה נפרדת, שכן הדבר לא נדרש מבחינה פרוצדורלית. זאת ועוד, בית המשפט חלק על טענת התובע כי בקשת הנתבעים לפיצוי הייתה מוקדמת מדי, שכן ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בבית המשפט העליון. בית המשפט ציין כי פסקי הדין שצוטטו על ידי התובע אינם רלוונטיים או נבדלים מהמקרה הנוכחי. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת התובעת לדחות על הסף את בקשת הנתבעים לפיצויים. במקום זאת, נדרשה דיאלית לשלם לנאשמים שכר טרחה והוצאות בסך 6,000 שקל. בית המשפט אף קבע מועד אחרון לדיאליט להודיע לנאשמים ולבית המשפט האם בכוונתו לחקור את המצהיר והמומחה מטעם הנאשמים. אם דיאליט לא תמשיך בדרך פעולה זו, הבקשה הקיימת תוכרע על סמך כתבי הטענות הנוכחיים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 06/04/2017.