ע"א 7954/03

תקציר

במקרה דנן, בית המשפט בחן האם נושה של חברה מפרקת, שהוא גם חייב, יכול לקזז חוב שחבה החברה כנגד חובו של הנושה עצמו לחברה. סוגיה זו עניינה פרשנות סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, החל על פירוק חברות. המערער ניהל חשבון ניירות ערך בבנק אוף קומרס בע"מ, אשר עמד בפני פירוק עקב מעילה. המערערת טענה לנזקים לאחר שהבנק הקפיא את חשבון ניירות הערך שלה בעקבות מינוי מפרק זמני. היא ביקשה לקזז את הנזקים הנתבעים כנגד יתרת חובותיה לבנק. בית המשפט המחוזי דחה את טענתה לקיזוז, בקובעו כי המועד הרלוונטי לזכאות לקיזוז היה מועד מינוי המפרק הזמני ולא מועד צו הפירוק. בית המשפט נימק זאת בכך שאין "עסקים משותפים" לאחר הפירוק, ולכן לא יכול להתרחש קיזוז. בערעור נקבע כי המועד הקובע להתחייבויות הדדיות אכן צריך להתאים למתן צו פירוק ולא למינוי מפרק זמני. בית המשפט הדגיש שמירה על מועד ברור ועקבי להערכות כספיות מסוג זה, חיזוק עקרונות שוויון הנושים והכרה בעוול המובנה שבשלילת קיזוז כאשר נושה חייב וחייב בו זמנית לחברה פושטת רגל. לפיכך, הערעור התקבל, החלטת בית המשפט המחוזי נדחתה, והתיק הועבר לדיון נוסף בטענות קשורות אחרות.