ת"צ 40105-07-18

תקציר

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שבעה משיבים, כולם מפעילי בתי קולנוע, בטענה שהפרו את חוק התחרות הכלכלית. המבקש טען כי המשיבים התקשרו בהסכמי בלעדיות עם בעלי המתחמים בהם פעלו, האוסרים על עסקים אחרים למכור פופקורן חם וטרי בתוך המתחמים. עוד טענה המבקשת, כי המשיבים גבו מחירים מונופוליסטיים ומוגזמים עבור הפופקורן שברשותם, תוך גרימת נזקים למבקש ולחברי הקבוצה. המשיבים הכחישו את הטענות, וחלקם הצהירו כי לא התקשרו בהסכמי בלעדיות כאלה. בית המשפט בחן את הטענות ומצא כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לתמוך בהן. ראשית, הגדרת השוק הרלוונטי כ"פופקורן חם וטרי" לא הייתה משכנעת, שכן מוצר זה היה חלק מהחוויה הקולנועית הכוללת. שנית, המבקשת לא הוכיחה כי המשיבים מחזיקים במונופולין בשוק הרלוונטי, המהווה דרישת סף לטענה של תמחור מופרז. עוד מצא בית המשפט כי טענת המבקש בדבר ההסדרים הכובלים אינה נתמכת בראיות. הסכמי השכירות שהגישו המשיבים לא כללו סעיפי בלעדיות כלשהם, ולא היה סביר שהסכמים כה חשובים יוותרו משתמעים או בלתי כתובים. יתר על כן, המבקשת לא ערכה ניתוח פרטני של כל אחד מהמכלולים, אשר היה נחוץ לצורך קביעת הסבירות לפגיעה בתחרות כתוצאה מההסדרים הנטענים הללו. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי המבקשת לא הוכיחה סיכוי סביר להצלחה באף אחת מהתביעות, ומשכך נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. המבקש חויב לשאת בהוצאותיהם של שניים מהמשיבים, כל אחד בסך של 25,000 ₪.