דנ"פ 7619/98

תקציר

דעת המיעוט של סגן הנשיא קובעת כי נוכחותו של העותר בזירת הפשע לא הוכחה דיה, ועל כן יש לקבל את הערעור. עם זאת, דעת הרוב דוחה את הערעור וגוזרת על העותר חמש שנות מאסר. הבקשה לדיון נוסף נסובה סביב שתי שאלות: הראשונה, האם ניתן להטיל אחריות על מבצע משותף לפי סעיף 34א מבלי לזהות את העבריין העיקרי. בית המשפט קבע כי הוכחת זהותו של העבריין העיקרי אינה תנאי מוקדם להטלת אחריות, והפסיקה הקודמת בעניין זה צריכה לעמוד. שנית, העותר הטיל ספק בקביעתה של דעת הרוב ביחס לעמדה השיפוטית העובדתית. בית המשפט הבהיר כי קיימת החלטת רוב ודחה את התביעה, בקובעו כי מדובר בטיעון ערעור שאינו מצדיק דיון נוסף. בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירה ואישר את העונש הקודם של חמש שנות מאסר.