ע"א 1326/07

תקציר

פסק הדין עוסק בסוגיה המורכבת והרגישה של "הולדה שלא כדין", הכוללת שתי עילות תביעה: "חיים בעוולה" לילד ו"הולדה בעוולה" להורים. בסופו של דבר החליט בית המשפט שלא להכיר בעילת התביעה של הילד בגין חיים בעוולה בשל קשיים משפטיים, אתיים ופילוסופיים מהותיים, כגון השוואת ערך החיים עם מוגבלות לאי-קיום. פסק הדין הדגיש את קדושת החיים ואת כבוד האדם, וקבע כי אין לראות בחייו של אדם, ללא קשר למוגבלותו, נזק. בית המשפט מצא כי עקרונות אלה הם מרכזיים במשפט הישראלי והבינלאומי. במקום זאת, ההחלטה הרחיבה את עילת התביעה של ההורים בגין הולדה בעוולה, ואפשרה להם לתבוע פיצוי בגין ההוצאות הנוספות שנגרמו בגידול ילד עם מוגבלות. הפיצוי צריך לכסות עלויות עודפות הקשורות לצרכים רפואיים וסיעודיים לאורך חיי הילד, תוך הדגשה כי קיומו של הילד, לאחר לידתו, אינו נחשב נזק. בית המשפט התייחס גם לחשיבות חישוב הפיצויים תוך כיבוד האוטונומיה של ההורים. פסק הדין משקף מעבר מהכרה בתביעתו של הילד לעבר הבטחת סיפוק צרכיו של הילד באמצעות תביעות הוריות, יישור קו עם הנורמות הבינלאומיות וטיפול באי ודאות משפטית מתמשכת מאז פסק דין מכריע משנת 1982. היא מכירה בצורך בתשומות חקיקתיות כדי לחדד עוד יותר את המסגרת המשפטית בתחום זה.