ת"א 48245-08-19

תקציר

פסק הדין דן בנסיבות בהן ניתנו שני שיקים במסגרת עסקה מורכבת בה היו מעורבים מספר גורמים. השיקים נחתמו על ידי הנתבעים, רומן ושלמה, והתובעת, חברה בבעלות אליעזר, ביקשה לאכוף אותם. בית המשפט בחן האם הנתבעים חתמו על השיקים כערבים, ואם כן, האם התובע נחשב למחזיק ראוי בשיקים. נמצא כי הנתבעים אכן התכוונו להבטיח את פירעון השיקים. עם זאת, בית המשפט קבע כי התובע אינו מחזיק ראוי, שכן השיקים הושלמו באיחור בלתי סביר, למעלה משנתיים לאחר מועד פירעונם, ולאחר שהתובע רכש אותם. בית המשפט קבע כי האיחור בהצגת השיקים לפירעון פגע בנתבעים, שכן לא ניתן היה לפרוע את החוב באמצעות החייב המקורי. בנוסף, מצא בית המשפט כי טענת התובעת כי הנתבעים ביקשו ארכות לפירעון סותרת שיחה מוקלטת. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט את התנגדות הנתבעים והורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים בשל השמטות מהותיות בתצהירי הנתבעים.