בד"א 92/12

תקציר

ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין מערערת על גזר הדין שניתן לעו"ד גילי לאור פליקס פליקס (המשיבה) על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בגין הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוחה. בית הדין המשמעתי הרשיע את המשיבה בכך שלא השיבה לפניות מרשה, ולא טיפלה בעניינו של מרשה, אך זיכה אותה מאישומים אחרים. על המשיב נגזרו מאסר על תנאי, פיצוי ללקוח ותשלום הוצאות. המערער טוען כי מדובר בעבירות חמורות הראויות להשעיה, במיוחד נוכח הרשעותיו הקודמות הרבות של המשיב. המשיבה טוענת להקלות, ומציינת כי היא סיפקה שירותים משפטיים ללקוחה והשיגה עבורו תוצאה מיטיבה. בנוסף, היא מזכירה את נסיבותיה האישיות, כולל הנקה של אמה החולה, ומבקשת שהרשעותיה בעבר לא ייחשבו כפי שהיו מלפני למעלה מעשר שנים. שופטת הערעור מסכימה כי נסיבותיה של המשיבה אינן מפחיתות מחומרת עבירותיה ומציינת כי לא הפנימה את חומרת מעשיה. השופטת מדגישה את דפוס העבירות ההתנהגותיות הדומות של המשיבה ואת הימנעותה מהפקת לקחים מהליכים קודמים. בהתחשב באינטרס הציבורי ובצורך לשמור על שמו הטוב ואמונו של מקצוע עריכת הדין, פוסק השופט לטובת המערער. הערעור מתקבל בחלקו, והמשיב נידון לשנת הרחקה מלשכת עורכי הדין, בעוד המאסר על תנאי נותר על כנו. השופטת נמנעת מלהטיל על המשיבה הוצאות נוספות בשל נסיבותיה האישיות.