ע"ע 1598/04

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על חישוב פיצויי הפיטורים בעקבות פיטורי נהג אמבולנס ופרמדיק שעבדו במגן דוד אדום למעלה מ-13 שנה. עיקר המחלוקת נסובה סביב פרשנות המונח "השכר הכולל האחרון" שנקבע בהסכם הקיבוצי המיוחד החל על עובדי מד"א. המערער טוען כי יש לכלול את כל התשלומים והתוספות המתקבלים בשכרו הרגיל, ואילו מד"א טוען כי המונח מתייחס רק לשכר היסוד ולתוספות מסוימות המפורטות בחוק ובתקנות. בית הדין מצדד בפרשנותה של מד"א, ומציין כי ההסכם הקיבוצי אינו מגדיר את המונח או מפרט את רכיבי השכר הכלולים בו. בנוסף, בית המשפט קובע כי המערער לא סיפק כל תימוכין משפטיים או קונטקסטואליים לפרשנותו. באשר למשמרות הנוספות ולהגדלות הנטל, בית הדין קובע כי מדובר בתוספות משתנות שלא נועדו להיכלל בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים. בית הדין בוחן גם את טענות המערער בדבר קביעת שכרו לתקופה הראשונה להעסקתו, פיצול התקופות לצרכי חישוב ואי קבלת הודעה מוקדמת. היא מוצאת כי חישובי מד"א מדויקים וכי המערער לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו בעניינים אלה. כמו כן, בית המשפט מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי בתביעות המערערת הנוגעות לחודשי הסתגלות והפרשות סוציאליות, וכן את פסיקתו בעניין הוצאות משפט. אשר על כן, הערעור נדחה, והחלטת בית המשפט המחוזי מתקבלת.