בד"מ 42/10

תקציר

פסק הדין מתייחס לשימוע משמעתי נגד עורך דין שהואשם בשלוש עבירות אתיות בהתנהלותו המקצועית. האישום הראשון מתייחס לכך שעורך הדין לא נתן למעסיקו פרק זמן סביר להגיב לבקשתו לפני הגשת תביעה נגדו. הפאנל זיכה את הנאשם מאשמה זו, שכן אין בסיס חוקי לחובה כזו. האישום השני עניינו הכללת סעיף לשון הרע בלתי רלוונטי בתביעה, שלא היה נחוץ לסעד המבוקש, אשר הפאנל ראה בו אקט של איום והפחדה סמויים. הנאשם הורשע באישום זה בפגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין ובהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע. האישום השלישי מתייחס לטענה עובדתית שהעלה הנתבע במהלך ההליך, אשר נמצאה כוזבת. ההרכב זיכה את הנאשם מאשמה זו בשל חוסר ראיות שהציגה המתלוננת. בנוסף, התגלעה מחלוקת בנוגע להגדרת המתלונן כגוף מעין שיפוטי, שרוב חברי ההרכב לא הסכימו עמו. בסופו של דבר הורשע הנאשם באישום השני וזוכה מהאישום הראשון והשלישי. העונשים כללו השעיה בפועל של 6 חודשים, קנס של 5,000 שקל והוצאות משפט בסך 2,000 שקל, כולם ישולמו ללשכת עורכי הדין.