רע"א 11192-05-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר. הסכסוך המקורי היה תביעה כספית בסך של כ-1.9 מיליון שקל שהגיש תובע בשם יוסף נגד אחיינו דורון. דורון טען כי הכספים הועברו לחברה בשם Cousins Diamonds, ולא אליו ישירות. לאחר ישיבת קדם משפט קבע בית המשפט כי כל ניסיון להרחיב את החזות או לשנות את מהלך המשפט יישקל רק במהלך פסק הדין, ולא בשלב איסוף הראיות. דורון ביקש למחוק חלק מהראיות שהוגשו, בטענה שאינן מתייחסות למחלוקת הראשונית, שבית המשפט דחה מבלי לבקש תגובה מיוסף. החלטה זו נדחתה אף היא על ידי ערכאת הערעור, בקובעה כי מוטב להותיר לשיקול דעתו של בית משפט קמא להחליט בשאלת הרלוונטיות של הראיות במהלך המשפט, לשם ניהול הליך הוגן ויעיל. ערכאת הערעור הדגישה כי אין מדובר במקרה שבו נדרשת התערבות מיידית כדי למנוע הליך שגוי, וכי החלטת הערכאה הנמוכה יותר לעכב את הרחבת מראית העין של המשפט עד לשלב הכרעת הדין היא לגיטימית. פסק דין זה אישר מחדש את החלטת הערכאה הנמוכה יותר והדגיש את שיקול דעתו של בית המשפט קמא בניהול היקף המשפט וקצבו.