סע"ש 26248-02-19

תקציר

המבקש, נהג של חבר כנסת המוגבל בניידות, ביקש סעד זמני שיחייב את הכנסת להעסיק אותו כנהגו של הח"כ, ולהקפיא מכרז לרכז תחבורה ותקשורת עד לסיום התביעה. המבקש עבד כנהג עבור הח"כ משנת 2011 ועד להשבעת הכנסת הנוכחית, אליה לא נבחר הח"כ. בתקופה הראשונה, בין השנים 2011 ל-2018, הועסק המבקש על ידי הכנסת על פי חוזה מיוחד לעובדים במשרות אמון. בשנת 2018 הסתיימה העסקתו של המבקש בכנסת והוא הועסק על ידי חבר הכנסת על פי חוזה הקובע כי עבודתו תסתיים עם סיום כהונתו. המבקש טען כי החלטת הכנסת להפסיק את העסקתם של חברי כנסת המוגבלים בניידות אינה חוקית וכי יש להמשיך ולהעסיק אותו בכנסת על פי חוזה הנאמנות. הוא גם טען לזכות להתקבל לעבודה לתפקיד רכז תחבורה, וטען כי יש להקפיא את התהליך שכן הוא צריך להיות מכרז פומבי. המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה מאחר שעבודתו של המבקש, על פי שני החוזים, קשורה לתקופת כהונתו של הח"כ והח"כ כבר אינו חבר כנסת. זאת ועוד, המשיבה הצהירה כי למבקשת, שאינה עובדתה, אין זכות לבקש את הסעדים המבוקשים. בית המשפט דחה את הבקשה לסעד זמני, וקבע כי למבקש לא היה סיכוי להצליח בתביעה העיקרית לכאורה. ההחלטה להעסיק נהגים ישירות דרך חברי הכנסת ולא דרך הכנסת, עוגנה בהחלטת הכנסת בפיקוח ועדה ציבורית והיועצת המשפטית של הכנסת. העסקתו של המבקש אצל הח"כ, על פי החוזה השני, הסתיימה עם תקופת כהונתו של הח"כ, כפי שנקבע בחוזה. המבקשת לא הועסקה בכנסת במשך שנה וחצי ולכן לא הייתה זכאית לסעדים המבוקשים נגדה. בית המשפט ציין כי טענותיו של המבקש, לרבות אלה הנוגעות לזכותו להתקבל לעבודה ולהתמודד במכרז פנימי, התבססו על הנחתו כי הוא עובד הכנסת, מה שלא היה המקרה. בית הדין הדגיש כי הסעד המבוקש – המחייב את העסקתו של המבקש – היה חריג וניתן בדרך כלל רק לאחר שנמצאו פגמים חמורים בהליך הפיטורים, אותם ניתן לתקן באמצעות פיצוי כספי. גם מאזן הנוחות נטה לטובת המשיב, שכן ניתן היה לפצות את המבקשת כספית עד להכרעה בתביעה העיקרית, והקפאת המכרז לתפקיד רכז תפגע ביכולתה של הכנסת לבצע את תפקידה. לבסוף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המבקש בדבר הפליה ואי-חוקיות הליך החיפוש לתפקיד המתאם. על פניו, דחה בית המשפט את הבקשה וקבע כי המבקשת תישא בהוצאות המשיב.