ע"א 40/49

תקציר

בפסק הדין בתיק תקנה 1938 בו היו מעורבים הצדדים צ'יאט, התייחס בית המשפט לסמכות הרחבה המוקנית לשופטים לפי תקנה 151 בכל הנוגע לגילוי מסמכים וחשיפתם. התקנה מתירה גילוי כאשר הוא מיטיב עם המבקש בכך שהוא חוסך זמן ועלויות, וכאשר ברור מהטיעונים שהוצגו כי גילוי עשוי לתמוך בעניינו של המבקש. בית המשפט הדגיש כי צווים כאלה לא צריכים להכביד יתר על המידה על הצד המשיב, במיוחד אם מדובר בחשיפת סודותיו העסקיים בטרם עת בהליך המשפט. בערעור הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שחייבה את המערערים לגלות מסמכים רלוונטיים לסכסוכים החוזיים ביניהם. הערעור נדחה, תוך קביעת בית המשפט כי גילוי המסמך המבוקש עשוי לסייע למשיבים להוכיח פוטנציאל תרמית הקשור לחוזה מיום 6.9.48. החלטה זו עלתה בקנה אחד עם העיקרון לפיו גילוי מסמכים צריך לסייע בהבהרת הסוגיות העומדות על הפרק ולא להעניק יתרון מופרז לצד אחד. המשיבים טענו כי גילוי המסמך יכול לאשר את תנאי החוזה במרמה ולהוכיח הפרות אמונים מצד המערערים. בית המשפט מצא בעד גישה מרחיבה זו, אך המליץ על טיפול זהיר כדי להימנע מעומס יתר על המערערים. פסק הדין אישר את החלטת בית המשפט המחוזי והורה למערערים לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין, תוך הדגשת חשיבות גילוי האמת וההגינות בהליכי המשפט.