ת"א 1354-07-20

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה שהוגשה לפני אכיפתן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, החלות על תיקים שהוגשו לפני 1 בינואר 2021, הנוגעים להכרה בהמצאות. המבקש הגיש במקור בהתאם לתקנות הישנות והחדשות כאחד. התקנה החדשה 163(ג) מאפשרת להגיש מסמכים משפטיים לגוף זר אם יש לו נציג קבוע בישראל. תקנה זו נועדה לייעל את ההליכים המשפטיים, לחסוך זמן ועלויות, ומרחיבה את מושג "סמכות השיפוט" כך שיכסה ישויות זרות עם נציגים ישראלים. המקרה נעדר פסיקה נרחבת לפי התקנות החדשות, אם כי מהספרות הקיימת עולה כי התקנה החדשה שומרת על הפרשנויות המורחבות של תקנה 482(א) הישנה. השופט יעקב שקד משווה את התקנה החדשה לזו הישנה, ומדגיש את הייצוג השוטף של גופים זרים בישראל. במקרה דנן נקבע כי חברה ישראלית, הנתבעת מס' 6, הינה חברת בת ונציגה של הנתבעת הזרה מס' 3. בית המשפט מצא כי הנתבע מס' 6 מיידע די הצורך את הנתבע מס' 3 על התביעות בשל מערכת היחסים האינטנסיבית ביניהם, תוך קיום דרישת "אותו עניין" של התקנה החדשה. עם זאת, לא היו די ראיות למערכת יחסים אינטנסיבית דומה עם הנאשם מס' 1. לפיכך התקבלה הבקשה בעניינו של נאשם 6 אך נדחתה לטובת נאשם מס' 1. ההחלטה התקבלה ללא הקצאת עלויות.