ע"מ 65014-11-18

תקציר

המשיב, מנהל מס ערך מוסף, הטיל על המערער מספר קנסות בעקבות הוצאתו חשבוניות מס שלא כדין. המנהל מצא כי המערער הוציא 131 חשבוניות שלא כדין במשך ארבע שנים, והשתמש בהן לניכוי מס תשומות בספריו, ובכך התחמק מתשלום מס בשווי של למעלה ממיליון ₪. החשבוניות זויפו, נכתבו על ידי גורם לא מורשה ולא ייצגו עסקאות בפועל. המערערת ערערה על החלטת המנהל וטענה כי החשבוניות הוצאו כדין וייצגו עסקאות אמיתיות. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי החשבוניות הוצאו שלא כדין. קבוצת החשבוניות העיקרית הוציאה על שמם של בתי עסק הקשורים למר אברהם, ידידו של המערער. בית המשפט פירט את חוסר העקביות והסתירות בחקירותיו של אברהם, ואת הימנעותו מלהביא כל ראיה אובייקטיבית שתתמוך בטענותיו כי החשבוניות היו אמיתיות. בית המשפט שקל גם את חוות דעתו של גרפלוג, אשר הגיע למסקנה כי כל החשבוניות נכתבו על ידי המערער, ומצא כי עדותו מקצועית ויסודית. גם יתר החשבוניות נמצאו שהונפקו שלא כדין, על סמך עדויות בתי העסק ששמותיהם הופיעו עליהם. בית המשפט קבע כי המערער כתב את החשבוניות בעצמו, והשתמש בהן כדי להתחמק מתשלומי מס. משכך, דחה בית המשפט את הערעור, ואישר את החלטות המנהל להטיל כפל מס, לפסול את ספרי המערער ולקנוס אותו בגין הוצאת חשבונית שלא כדין וניכוי מס תשומות שלא כדין. המערער חויב לשלם למנהל את הוצאות המנהל, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 100,000 ₪.