דב"ע מז/3 - 3

תקציר

במקרה הנוגע לפיטוריו של עובד ציבור שהועסק כסמנכ"ל המחלקה המשפטית בעיריית רמת גן, בחן בית המשפט את כשרותו של צו מניעה זמני שניתן על ידי בית הדין האזורי בתל אביב, אשר מנע מהעירייה לפטר את העובד על רקע סכסוכי עבודה מתמשכים וצמצומים מחלקתיים. במקור הוצע לעובדת העברה בשל יחסים עכורים עם ראש המחלקה שלה, והיא דחתה, מה שגרם לעירייה לתכנן את פיטוריה כחלק מקיצוץ של 3% בכוח האדם. למרות התנגדות נציג העובדים, שבתחילה התנגד לפיטורים אך בהמשך הודה כאשר העובד סירב למשרה חלופית במחלקת הרכוש ללא כל אובדן מעמד, התיק הובא לבית המשפט. בית הדין האזורי מצא תחילה סוגיות פרוצדורליות בהליך הפיטורים, כגון היעדר ועדת פיטורים אובייקטיבית ואי גילוי מספק של הטענות נגד העובד. עם זאת, בית הדין לערעורים הדגיש כי ההקשר המצמצם וההחלטה לבטל את עמדתה שוללים את הרלוונטיות של סוגיות ביצוע פרטניות, תוך הכרה בניסיונותיה של העירייה לפתור את יחסי העבודה הבלתי מתפקדים באמצעות העברה. בית הדין לערעורים פסק לבטל את צו המניעה הזמני, אך התווה צעדים להליך הוגן בוועדה לבחינת הפיטורים, לרבות מתן אפשרות לעובד להגיש התנגדויות. ההחלטה תפסה את המתח בין הנזקים הפוטנציאליים של העובד אם יפוטר שלא בצדק לבין הנזק התפעולי לעירייה שנגרם כתוצאה מבעיות כוח אדם לא פתורות. בית הדין הדגיש את הצורך בהליך נטול פניות ושקוף תוך מתן אפשרות להליכים משפטיים נוספים במידה והפיטורים יאושרו על ידי הוועדה.