ע"פ 6621/01

תקציר

בתיק משפטי שעסק באישומים של אונס וסחיטה באיומים, זוכה המערער בשל אמון בית המשפט המחוזי באליבי שלו ובעדי ההגנה, למרות הראיות הלא ברורות של התביעה. בית המשפט העליון בחן את הזיכוי, שהוגדר כ"זיכוי מחמת ספק", וציין כי הוא קרוב למעשה ל"זיכוי מוחלט". המערער תבע פיצוי בגין 227 ימי מעצרו והוצאות ההגנה, אך טענה זו נדחתה תחילה בנימוק שהזיכוי נובע מספק. עם זאת, בית המשפט העליון הכיר במחדלי התביעה לחקור את טענת האליבי בהקדם, גורם שהאריך את המשפט והמעצר. בית המשפט קבע כי מחדלים אלה רלוונטיים מכוח "הנסיבות האחרות המצדיקות" את עילות סעיף 80 לחוק העונשין, המצדיקות פיצוי חלקי. מעצרו של המערער, תוך שיבוש השירות הצבאי וגרימת קלון חברתי, נתפס כ"נזק של ממש", הראוי להחזר חלקי. בית המשפט פסק לפסוק למערער 50% מהפיצוי המרבי המותר בגין הוצאות הגנה, המשקף איזון בין זכויות הנאשם לבין האינטרסים הציבוריים, תוך הדגשת חשיבות שקידת התביעה וההגינות בהליכים משפטיים.