ו"ע 171/06

תקציר

פסק דין זה עוסק בשלוש שאלות הנוגעות לפיצוי עסקיו של יחיאל בן מייזלר לאחר ההתנתקות מרצועת עזה. השאלה הראשונה נוגעת לשיטת הפיצוי בגין חממות, שם לא אפשרה המשיבה פיצוי נפרד בגין בתי הקירור והאריזה. בית המשפט פסק לטובת המשיב בעניין זה, בקובעו כי אם מייזלר יבחר לקבל פיצוי בגין החממות לפי התעריפים הקבועים בחוק, הוא לא יקבל פיצוי נפרד עבור בתי הקירור והאריזה, שכן אלה כבר כלולים בתעריפים. השאלה השנייה נוגעת לפרשנות המונח "ציוד" בנוסחה לקביעת מקדם הצמיחה של העסק. בית המשפט קבע כי על המשיבה לבחון מחדש האם רכישת המבנים ו/או כלי הרכב הרלוונטיים מעידה על צמיחת העסק ולשלבם בחישוב אם כן. השאלה השלישית נוגעת להצמדת הרווח התפעולי לצורך חישוב התגמול המימוני. בית המשפט קבע כי הרווח התפעולי שנקבע לכל אחת מארבע השנים שנבחרו חייב להיות צמוד למדד מתום כל שנה ועד למועד החלטת המשיב. התיק הוחזר למשיב לצורך חישוב מחדש של פיצויו של מייזלר בהתאם לפסק הדין. פסק הדין חל גם על שני ערעורים נוספים, ע"א 173/06 וע"א 176/06, המעלים את אותה שאלה שלישית. דיון נוסף יתקיים כדי לקבוע את הליך השלמת בירור הסוגיה שנותרה בשני המקרים הללו. לבסוף חויב המשיב לשלם לכל קבוצת מערערים 7,500 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחת עורך דין ולהשיב את עלות חוות דעתו של פרופ' קרייסברג.