רע"א 9594/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין עסקת מקרקעין. ההחלטה המקורית דחתה את בקשת העותרת למתן צו מניעה זמני לעצירת עסקת מקרקעין ולרישום הערה על קיומו של ההליך המשפטי. העותרת התקשרה עם המשיבים בהסכם מכר מקרקעין אך טענה כי מדובר למעשה בהסכם בטוחה לחוב של 250,000 ₪. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על ראיות המצביעות על כך שההסכם אכן היה בגדר מכירה, לרבות עדותו של עורך הדין שניסח אותו, וכן על גורמים נוספים כגון הצהרותיו הקודמות של העותר והחזקת המשיבים במקרקעין. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית המשפט המחוזי, תוך שהיא מציינת את השיהוי של העותר של כתשע שנים בהגשת הבקשה ואת סיכויי הצלחתה הנמוכים, נוכח חומר הראיות. עוד צוין בפסק הדין כי המשיבים כבר החזיקו בקרקע ופיתחו אותה, דבר המחליש עוד יותר את עניינה של העותרת. מטעמים אלה נדחה הערעור, והעותר חויב בהוצאות המשיבים, בסך 5,000 ₪.