סע"ש 8600-12-19

תקציר

התובעת, מאבחנת דידקטית, טענה כי היו לה יחסי עובד-מעביד עם החברה הנתבעת, אשר סיפקה לה אבחונים לקידום ילדים ובוגרים עם לקויות למידה. החברה טענה כי התובע הוא קבלן עצמאי. בית הדין בחן את המבחנים השונים לקביעת קיומם של יחסי עבודה, לרבות מבחן השילוב, מבחן היחסים האישיים, אופן הצגת התובע בפני אחרים, כפיפות ופיקוח ואופן התשלום. השופטת הגיעה למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח יחסי עובד-מעביד, שכן ההיבט השלילי של מבחן השילוב לא התקיים, וההתנהלות הכוללת וההתנהלות הכלכלית של התובעת הצביעו על כך שיש לה עסק עצמאי משלה. בנוסף, אופן התשלום והסכמת הצדדים תמכו בגרסת הנתבע. השופטת הדגישה כי טענתה של התובעת לבלעדיות בעבודתה עבור הנתבעת אינה סבירה, והתנהלותה שלה מלמדת כי ביצעה אבחונים פרטיים וראתה עצמה חופשייה לעשות כן. עוד ציינה השופטת כי שכרה של התובעת כקבלן עצמאי גבוה משמעותית משכרה של עובדת שכירה, דבר המעיד על תום ליבה בבחירתה בשיטת העסקה זו. לפיכך, נדחתה התביעה להפרשי שכר והטבות אחרות לעובדים, והתובעת חויבה לשלם הוצאות בסך 40,000 ₪ בשל חוסר תום לבה.