עת"א 42345-07-14

תקציר

מדובר בשישה תושבי קבע במזרח ירושלים שהורשעו בעבירות ביטחוניות חמורות ונידונו למאסר עולם. הם שוחררו בשנת 2011 במסגרת עסקה לשחרור החייל החטוף גלעד שליט. שחרורם הותנה באי ביצוע עבירות נוספות ובמניעת מעורבות במעשי טרור. בשנת 2014, בעקבות מעצרם ומעצרם, החליטה ועדת השחרורים המיוחדת לבטל את שחרורם בשל הפרת התנאים. העותרים טענו כי החלטות הדירקטוריון אינן סבירות וביקשו את ביטולן. הם טענו, בין היתר, כי הדירקטוריון נעדר סמכות להורות על ביטול זמני של שחרורם, כי התנאים בכתבי הסעד לא הופרו וכי החלטות הדירקטוריון התבססו על שימוש פסול בראיות חסויות. דעת הרוב של המשנה לנשיאה השופטת ארבל והשופט אברהם קבעה כי החלטות ועדת השחרורים סבירות ודחתה את העתירות. הם הדגישו כי העותרים שוחררו על תנאי והפרו את תנאי שחרורם, דבר המצדיק ביטול. השופטת ארבל ציינה את חומרת העבירות הקודמות של העותרים וציינה כי המידע המודיעיני שהוצג בפני הוועדה מצדיק את החלטותיה. מנגד, השופט אטרש, בדעת מיעוט, סבר כי הפגיעות אינן פוגעות בביטחון המדינה וכי ההחלטות חורגות ממתחם הסבירות. בעקבות זאת החליט בית המשפט, ברוב דעות, לדחות את כל שש העתירות ולקיים את החלטות ועדת השחרורים המיוחדת.