דב"ע נא/108 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לקביעת סמכות השיפוט של בית הדין לעבודה במקרה של מהנדס שירות שעבד בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחד, בעוד שהחברה בה עבד הייתה ממוקמת בתחום שיפוטו של בית דין אזורי אחר. הסוגיה המרכזית הייתה קביעת "מקום העבודה" כאמור בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט-1969, הקובעות כי סמכות השיפוט נתונה לבית הדין האזורי שבו נמצא מקום עבודתו של העובד. בית הדין האזורי פסק לטובת המשיב, בקובעו כי מקום עבודתו של המערער היה מקום הימצאותם של מחלקת השירות וצוות הממונה. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה אחרת, בקובעה כי יש להגדיר את מקום עבודתה של המערערת כמקום ביצוע העבודה בפועל, המצוי בסמכותו של בית הדין האזורי בתל אביב. הסעיף מדגיש כי קביעת "מקום העבודה" צריכה להתבסס על העובדות של כל מקרה ומקרה ולא צריכה להיות קשורה למשרד הראשי של החברה או למקום עבודה ספציפי אם עבודתו בפועל של העובד נעשתה במקום אחר. פסק דין זה נועד להבטיח כי העובדים לא יצטרכו לעשות מאמצים קיצוניים כדי לעמוד על זכויותיהם על ידי מתן אפשרות להגיש תביעות בבית הדין האזורי בהתאם למקום עבודתם.