ע"פ 287/07

תקציר

התיק סובב סביב מחלוקת הנוגעת לסמכותו של בית המשפט לדון בבקשה לביזיון בית המשפט בעקבות פסיקה קודמת. ההחלטה המקורית, שניתנה על ידי בית משפט השלום בחיפה, דחתה בקשה לצו הפסקה שיפוטי ולצו מניעה זמני המונע פעולות מסוימות הקשורות להפעלה בלתי חוקית לכאורה של מבנה המשמש כסופרמרקט. על החלטה זו הוגש ערעור ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והורה על מתן צו שיפוטי. על פסק דין זה הוגש ערעור נוסף לבית המשפט העליון, שתיקן את ההחלטה והתיר מכירת תוצרת חקלאית לא רק מקיבוץ יגור. בבקשה הנוכחית, לפי פקודת ביזיון בית המשפט, נטען כי המשיבים אינם מקיימים את הצו. עם זאת, הצדדים חלוקים בשאלה לאיזה בית משפט יש סמכות לדון בבקשה זו. המשיבה מס' 1 טוענת כי בית משפט השלום, שבו התנהל ההליך הראשוני, הוא הרשות המוסמכת, ואילו המבקשת טוענת כי על בית המשפט המחוזי, שנתן את הצו, לדון בבקשה. שופט בית המשפט המחוזי, רון שפירא, מגיע למסקנה כי בית משפט השלום הוא הפורום המתאים לדון בבקשת ביזיון בית המשפט. החלטה זו מבוססת על ההבנה כי פסיקותיו הקודמות של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון היו במסגרת דיון בערעור, תוך תיקון החלטתו המקורית של בית משפט השלום. לפיכך, יש לראות את ההחלטה הסופית כמקורה בבית משפט השלום. בנוסף, השופט שפירא מדגיש כי בחירת הערכאה הפרוצדורלית מבטיחה שכל צד ישמור על זכויותיו הפרוצדורליות, ויאפשר המשך הליכי ערעור. חשוב לציין, כי אין בקביעה זו כדי לפסוק לגופה של טענת ביזיון בית המשפט. לפיכך, הבקשה תועבר לדיון בבית משפט השלום בחיפה, כאשר השופט מציין כי הליך פלילי מלא מתאים יותר במקרים כאלה. כמו כן, השופטת מבהירה כי כל טענה בדבר משמעות פסקי הדין הקודמים או ההפרה הנטענת של הצו יש להפנות לבית משפט השלום.