ע"פ 8671/17

תקציר

ערכאת הערעור קבעה כי אין עילה להתערב בעונש החמור שהוטל על ידי הערכאה הנמוכה יותר במקרה זה. ההחלטה התקבלה בהתחשב באופיין הנתעב של עבירות מין, במיוחד כאלה המבוצעות בקטינים, ובצורך להגן על הציבור ולהרתיע עברייני מין פוטנציאליים. מעשיו של המערער, שכללו התעללות מינית בקטין בן 13, נחשבו חמורים ביותר, והפגינו זלזול בוטה בחוק ובשלומם של ילדים. זאת ועוד, למערער עבר של הרשעות קודמות, לרבות עבירות מין בקטינים, דבר המצביע על כך שעונשי העבר לא הרתיעו אותו. בית המשפט גם דחה את הטענה בדבר היעדר נזק שנגרם לקורבן, והדגיש את הפוטנציאל לנזק חמור הרבה יותר, ואת ההשפעה המתמשכת שיכולה להיות לטראומות כאלה על הקורבנות. השופטים התרשמו מכך שהערכאה הנמוכה יותר שקלה את מכלול נסיבות המקרה ולגופו, ולא מצאה סיבה לשנות את גזר הדין, שכלל פיצוי כספי סביר לנפגע. מטעמים אלה נדחה הערעור, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר התקבלה.