בש"א 7149/99

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דין קודם הנוגע להפרת זכויות יוצרים. בסכסוך המקורי היו מעורבים כמה גורמים, ובהם יורשיו של המלומד אברהם אבן שושן ("היורשים") והמוציאים לאור של מילוניו, שהיו מעורבים במאבק משפטי על ביטול חוזי הפצה. שני צדדים נוספים, המבקשים (ניר וחיים כהן), צורפו מאוחר יותר כנתבעים בתביעה שכנגד, שכן גם הם הפיצו את המילונים האמורים. הושג הסכם פרוצדורלי, לפיו יקבלו המבקשים את תוצאות הדיונים בעניין האחריות והנזקים בין היורשים למו"לים. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק דין חלקי לטובת היורשים, וקבע כי המו"לים הפרו את חוזי הרישיון וכי ביטול חוזים אלה על ידי היורשים היה חוקי. הדבר הוביל לצו מניעה קבוע האוסר על המו"לים להמשיך ולעשות שימוש בזכויות היוצרים. עוד קבע בית המשפט כי המבקשים, יחד עם נתבעים נוספים, מחויבים להחלטה זו, הגם שלא היו צדדים ישירים להתדיינות. המבקשים ביקשו להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דין זה, בטענה כי אינם מחויבים לו וכי קיימות נסיבות מיוחדות, לרבות העובדה ששני ערעורים נוספים על אותו פסק דין תלויים ועומדים. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי המבקשים לא סיפקו סיבה משכנעת לשיהוי בהגשת הערעור. נוסח פסק הדין ברור וחד משמעי באשר לחובות המבקשים, והמבקשים לא ערערו על החלטה זו קודם לכן. בית המשפט לא קיבל את נימוקי המבקשים והדגיש כי יש לכבד הסכמים פרוצדורליים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי עצם קיומם של ערעורים אחרים באותו מקרה אינו מהווה סיבה מיוחדת להארכת המועד, מה גם שהמבקשים נמנעו מכל פעולה הנוגעת לפסק הדין במשך חודשים רבים. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות היורשים (המשיבים 3-1) בסך 750 ₪.