עת"מ 5866-06-16

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב לאפשר למשיבים 3 ו-4 להשתמש בשטחם כגן ילדים לגיל הרך. העותר טוען כי יש לבטל את החלטת ועדת הערר בשל היותה בלתי סבירה וחסרת תשתית עובדתית מספקת. בית המשפט מסכים עם טענות העותר. ראשית, בית המשפט מוצא כי ועדת הערר העבירה באופן בלתי סביר את נטל ההוכחה לוועדה המקומית, וחייבה אותה להוכיח היעדר צורך בגן ילדים בשכונה במקום לדרוש מהמשיבים להוכיח צורך בשימוש החורג. שנית, החלטת ועדת הערר בדבר הצורך הספציפי בגן הילדים בשכונה לא הייתה מבוססת דיה. היא הסתמכה על פרמטרים כגון קיומם של מוסדות חינוך אחרים באזור, צפיפות המבנים וצורת הבניין נשוא הבקשה, מבלי לבחון את העובדות הרלוונטיות ולהציג נתונים השוואתיים. שלישית, גם מסקנות ועדת הערר בהיבטי התחבורה והחניה היו בלתי סבירות. הם התבססו על ביקור בודד באתר ולא לקחו בחשבון את העומס בפועל באזור, במיוחד בסביבות השעה 8:00 בבוקר, כאשר הורים היו מביאים את ילדיהם לגן. לבסוף, ממצאי ועדת הערר בנושא רעש ומטרד לא היו מבוססים דיים, שכן הם לא התבססו על ראיות מומחים ולא בחנו את רמות הרעש אם המשיבים עמדו בתנאים שהוטלו. לפיכך, בית המשפט מקבל את העתירה, מבטל את החלטת ועדת הערר ומחזיר על כנו את החלטת הוועדה המקומית. בנוסף, בית המשפט מורה למשיבים 3 ו-4 לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 13,500 ₪, המתחלקים בין העותר לבין הוועדה המקומית.