ת"א 48607-10-17

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת ארוכת שנים בין מספר צדדים בנוגע לתוקפו של הסכם חלוקה שנחתם לפני עשרות שנים בנוגע לירושת שטח אדמה גדול בבעלות אביהם המנוח, מוחמד. בתי המשפט פסקו באופן עקבי לטובת תוקפו של הסכם החלוקה, ודחו את הטענות לביטולו, למרות הפרות לכאורה. הסכם זה חילק את הקרקע בין ארבעת האחים: עאבד, פריד, זוהיר וסמיר. המחלוקת העיקרית נסובה סביב חלוקת זכויות הבעלות, כאשר יורשי זוהיר ופריד טענו להפרת הסכם החלוקה. עם זאת, השופטת לא מצאה ראיות להפרות אלה והדגישה כי ההסכמים שהציגו הנתבעים אינם מתוארכים ואינם מאומתים. גם טענותיו של זוהיר בדבר הסכם קנוניה בין עבד לכונס נכסים לא היו מבוססות ונחשבו מפוברקות. בעקבות זאת קבעה השופטת כי הסכם החלוקה נותר מחייב. יורשיו של עאבד זכאים ל-52% מהזכויות בחלקה 60, ואילו יורשיו של פריד מחזיקים ב-48% הנותרים. זאת בהתבסס על חלקם כמפורט בהסכם החלוקה. השופטת דחתה גם את טענת התובעים 1 עד 9, שלא הציגו הסכם מכר תקף לקרקע המדוברת. בנוסף, השופט הורה לנתבעים, יורשיהם של זוהיר ופריד, לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 50 אלף שקל, בשל טענותיהם החוזרות ונשנות והבלתי מבוססות. יש לשלם את העלויות תוך 30 יום או לגרור הפרשי ריבית והצמדה. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים ומהווה פתרון סופי לסכסוך ארוך השנים.