ע"א 4574/11

תקציר

הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית משפט קמא על יסוד הראיות שהוצגו. נקבע כי המוות נגרם ככל הנראה כתוצאה מהתקף לב ולא מתאונת דרכים, שכן לא היו סימנים המעידים על אירוע הקשור לרכב. בית משפט קמא פסק 500,000 ₪ בגין אובדן שירותים שניתנו על ידי האב והבעל המנוחים, סכום שנחשב מופרז בהתחשב במצבו הבריאותי הקיים, כגון בעיות גב ונכות חלקית. בית המשפט מצא כי סכום זה היה צריך להיות מופחת ל-200-250 אלף שקל, בהתאם לשיטות הפיצוי המקובלות. הדיון עסק גם בעניינים כספיים, דחה את טענות המערערים להגדלת אומדן הכנסות בשל היעדר ראיות, ומצא כי חישובי הפיצויים היו מאוזנים על בסיס השתכרותו בפועל של המנוח מפנסיה ומעבודה משנית. יתר על כן, ניכויי קצבת השאירים נמצאו מתאימים על פי הנחיות החוק, ולא ניתנים לערעור. על אף שהערעור נדחה, המערערים פטורים מתשלום הוצאות המשיב, והוצאות שנפסקו על ידי בית משפט קמא מבוטלות. פסק הדין התקבל פה אחד על ידי השופטים י' דנציגר וא' שוהם.