עפ"ג 56385-01-12

תקציר

גזר הדין מתייחס לאדם שהורשע בביצוע מעשים מגונים בקטינים בקהילתו. כתב האישום נגדו כולל שישה אישומים של מעשה מגונה בשלושה קטינים בני 14 עד 16. במהלך הדיון הושם האיש במעצר בית והוצעו לו טיפולים טיפוליים, לרבות טיפול קבוצתי ותרופות, שלא נענו להם במלואם. שירות המבחן ומעריכי המסוכנות התרשמו מחוסר האמפתיה והמניפולטיביות של המערער. בית משפט קמא הרשיע אותו והטיל עליו 36 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר במקום הקנס ופיצוי בסך 5,000 ש"ח לכל אחד מהמתלוננים. המערער טען כי בית המשפט לא התחשב בחוות דעתם של מומחי ההגנה וכי עונש מאסר יעצור את התהליך הטיפולי שהוא עובר. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי מסוכנותו של המערער לחברה נותרה בעינה וכי העונש שהטיל בית משפט קמא לא חרג במידה קיצונית. השופטים הסכימו כי חוסר שיתוף הפעולה של המערער והצורך להגן על החברה, ובפרט על קטינים, גוברים על טיעוני המערער לעונש קל יותר.