ת"א 52971-12-20

תקציר

פסק הדין דחה את טענות התובעים, שהיו שני אחים שרכשו שתי יחידות דיור בבניין. האחים ביקשו לפנות את הנתבע מדירותיהם וטענו כי הנתבע לא שילם את דמי השכירות הראויים וביקשו פיצויים. בתוך כך, הנתבעת טענה מנגד כי התובעת מס' 2 לא שילמה את דמי הניהול. השופט קבע כי פרשנותם של התובעים להחלטת המתווה, שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי, אינה סבירה. השופטת הסכימה עם הנתבעת כי זכותה לנהל את יחידות התובעים על בסיס החלטת המתווה והתובעים היו מודעים היטב לכך שיחידותיהם הן חלק מדיור מוגן לקשישים. לפיכך, נדחתה תביעת התובעים לפינוי ולדמי שכירות. עוד קבע השופט כי התובעת מס' 2 נדרשה לשלם את דמי הניהול לנתבעת והמשיכה בכך עד שדירתה הושכרה על ידי דייר ששילם עבורה את שכר הטרחה. למרות שהנתבעת טענה כי יש לה זכות שעבוד על יחידת התובע, השופטת לא מצאה כל מקור משפטי לזכות זו ולכן דחתה את התביעה. לבסוף, הורה השופט לנתבעת למסור לתובעת מס' 2 את מפתחות דירתה ולאפשר לה להשתמש בדירה תוך עמידה בתקנות בית הדיור המוגן. התובעים חויבו לשלם את הוצאות הנתבע, לרבות שכר טרחת עורך דין.