ה"פ 13408-02-14

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בנוגע לשימוש במונח "SOHO" בין המבקשת, המנהלת רשת חנויות למכירת מוצרי מעצבים, לבין המשיבים, המקימים מרכז מסחרי בנתניה בשם "SO HO". המבקשת, המבקשת למנוע מהמשיבים להשתמש בשם, טענה כי סימן המסחר שלהם והשימוש ארוך הטווח שלהם במונח "SOHO" מקנים להם זכות בלעדית בו. עם זאת, השופט פסק נגד המבקש. פסק הדין מכיר בזכותה של המבקשת לשם "SOHO" עבור רשת החנויות שלה, ובה בעת מאפשר למשיבים להשתמש בשם הדומה "SO HO" עבור המרכז המסחרי שלהם. ההבחנה מבוססת על השוני באופי העסקים, כאשר חנויות המבקש משרתות את הצרכן הסופי ומרכז המשיבים מאכלסות מספר רב של עסקים ושירותים. השופט מציין גם כי המונח "SOHO", בהשראת אזורים עירוניים מפורסמים בלונדון ובניו יורק, הוא בעל משיכה אוניברסלית ואינו יכול להיות מנוכס על ידי ישות אחת. בנוסף, חוסר התנגדותו של המבקש לשימוש ב"סוהו" במפעלים אחרים בעבר תומך בהחלטה זו. עם זאת, המשיבים מנועים מלהשתמש באותו פונט כמו המבקש ועליהם להימנע מהצבת המילה "עיצוב" לצד "SOHO" בפרסומם. כמו כן הורה השופט למבקש לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים ובשכר טרחת עורך דין, בסך 34,000 ₪.