ע"א 62/78

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה תביעה לפיצויים של ארבעה מערערים בגין הפרת חוזה ביחס לרכישת דירות. הערעור נסוב סביב השאלה האם ניתן לראות בתזכירים שהוכנו בין הצדדים הסכמים מחייבים וברי אכיפה. בית המשפט העליון קבע כי הסכם קודם בענייני מקרקעין הוא בעל תוקף מחייב אם הוא מבטא את כוונת הצדדים להתקשר בחוזה וכולל את התנאים הדרושים ליצירת התחייבות. המרכיבים המהותיים של תזכיר מחייב כוללים את זיהוי הצדדים, תיאור הנכס, אופי העסקה, המחיר וכל פרט מהותי אחר הדרוש לביצוע העסקה. בעוד שהתזכירים שלפנינו חסרו כמה פרטים, כגון התיאור הטכני של הדירות ומועדי התשלום הספציפיים, בית המשפט קבע כי ניתן להסיק אותם מחקיקה או ממקורות חיצוניים. בנוסף, אי הכללת תיאור טכני לא פסלה את תוקף המזכרים, אם כי היא עלולה להגביל את יכולתם של הקונים להתנגד לתיאור הטכני של המוכר. עוד ציין בית המשפט כי חוק החוזים, שנכנס לתוקפו לאחר חתימת הזכרונות, קובע כי התחייבויות ללא מועד מימוש מוגדר חייבות להתממש תוך זמן סביר. משכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור וקבע כי התזכירים תקפים ומחייבים, והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את גובה הפיצוי המגיע לו, בהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). המשיבים חויבו לשאת בהוצאות המערערים ובשכר טרחת עורך דין.