ערר 5/04

תקציר

פסק הדין מתייחס למספר עררים על תכנית לבנייה למגורים בראשון לציון. הוועדה המקומית תמכה תחילה בתוכנית אך בהמשך התנגדה לה, מה שהוביל למספר עררים - אחד של הוועדה המקומית בעד התוכנית והשני של מתנגדים שכנים. הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית, מה שהוביל לעררים אלה. העררים טענו נגד התוכנית בנימוקים של צפיפות גבוהה, עומסי תנועה, השלכות אסתטיות והעומס שהיא תטיל על התשתיות. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי לוועדה המחוזית יש את המילה האחרונה והיא יכולה לאשר את התוכנית ללא המלצת הוועדה המקומית. היא גם דחתה את טענת הוועדה המקומית כי יזמים פרטיים אינם יכולים להגיש תוכניות איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים. בית המשפט בחן את הטיעונים התכנוניים וקיבל את עמדת הוועדה המחוזית לפיה בנייה עירונית צפופה עדיפה באזורים מרכזיים בעלי נגישות תחבורתית טובה. היא הכירה בדגש ששמה מדיניות התכנון הארצית על שימוש יעיל בקרקע במרכז הארץ. בית המשפט הכיר גם בחששותיה של הוועדה המקומית מהשפעת התוכנית על התשתיות המקומיות ובתביעות הפיצויים האפשריות. עם זאת, היא פסקה לטובת נקודת המבט של הוועדה המחוזית, והדגישה את חשיבותם של שיקולי התכנון הארציים ואת הקרבה למוקדי תחבורה ציבורית. בית המשפט הציע לשנות את התוכנית כך שתקצה יותר שטחים ציבוריים פתוחים ותבטיח את תחזוקתם הטובה. היא גם מצאה את ההיבטים התחבורתיים של התוכנית סבירים, למרות הגודש הפוטנציאלי. בית המשפט לא השתכנע מטענות בדבר נזק אסתטי אך קיבל את הטיעון בדבר ההשפעה השלילית של רעש על דירות מגורים. לפיכך נקבע כי יש לנקוט אמצעי מיגון אקוסטיים. נוכח הצורך לאזן בין שיקולי התכנון הארציים והמקומיים, החליט בית המשפט לדחות את מרבית טענות העוררים, אך הורה לוועדה המחוזית לערוך שינויים בתכנית בכל הנוגע לגובה, צפיפות והגנה מפני רעש. בית המשפט הדגיש את החשיבות ביצירת פתרון המשפר את איכות חיי התושבים ומשלב את השכונה בסביבה בצורה הרמונית.