עמ"ה 1276/01

תקציר

המערערת, א.ש. טריידינג פלייס בע"מ, ערערה על שומת המשיב למס הכנסה לשנים 1995 עד 2000. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה האם יש להגדיר את פעילות המערערת כ"עסק" או כהחזקה וניהול השקעות, לצורכי מס. אם הראשון, אזי יש להתיר בניכוי את הוצאות המערערת, לרבות הוצאות מימון וניהול. עוד טענה המערערת כי יש להתיר לה לנכות חובות אבודים וכי המשיב מיסתה שלא כדין הכנסות ריבית מסוימות. המשיב, לעומת זאת, טען, כי פעילותה של המערערת אינה עולה כדי עסק ואף לא עסקה אקראית, וכי אין להתיר בניכוי הוצאותיה. כמו כן, ביקש המשיב למסות את הכנסות הריבית של המערערת לפי סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה [גרסה 1]. בית המשפט קבע, כי פעילותה של המערערת בניהול וקידום כיוונים היוותה עסקה אקראית בעלת אופי מסחרי, שכן המערערת הייתה מעורבת באופן פעיל, תוך שימוש בגורמים פנימיים לשם הפקת תשואה. עם זאת, יתר השקעותיה של המערערת הוחזקו כנכסים הוניים, מבלי שהמערערת הייתה מעורבת בפעילות החברות המושקעות מעבר לפיקוח ולשימור ההשקעה. לפיכך, הוצאות המימון והניהול לא הותרו בניכוי. המערערת אמנם העבירה סכומים ניכרים לשתי חברות משקיעות, אך מדובר בהלוואות, וככאלה הריבית שנצברה בגינן חייבת במס. יתר על כן, בית המשפט קבע כי חובותיה הרעים של המערערת הם הפסדי הון ולא הוצאות הניתנות לניכוי. לבסוף, מצא בית המשפט כי השקעתה של המערערת בארגמנית היוותה נכס קבוע לצורך חוק מס הכנסה (התאמות עקב אינפלציה), ועל כן זיכה המשיבה בצדק תוספת בשל האינפלציה. לפיכך נדחה הערעור, למעט התרת ניכוי דמי ניהול ששולמו לחברה קשורה, קלינסקי השקעות בע"מ, בגין ניהול השקעתה של המערערת בכיוונים בשנת 1997.