ת"א 24157-10-17

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת בין א.מ.ת לבין רוק סטון בנוגע להסכם שהופר לאספקת אבנים. א.מ.ת טענה כי רוק סטון סיפקה להם מוצר פגום, הפרה את ההסכם והטעתה אותם, ואילו רוק סטון טענה כי א.מ.ת ביטלה את ההסכם שלא כדין. השופט פותח בציון סתירות פנימיות בטענות א.מ.ת, בעניינים שבידיעתם, האסורים על פי חוק. הם גם נמנעו מלהביא עדי מפתח וראיות שיתמכו בטענותיהם, מה שיוצר חזקה שהם היו פוגעים בהם. א.מ.ת טענה כי רוק סטון הפרה את ההסכם, התרשלה והציגה מצג שווא לגבי נכסי האבן שסיפקו. עם זאת, השופט מצא כי טענותיה של א.מ.ת בנוגע לתכונות האבן שהוזמנה אינן אמינות וסותרות את חומר הראיות. הצו עצמו לא פירט מאפיינים נדרשים, מעבר לדמיון אסתטי לפרויקט אחר. לגבי האבנים שסופקו, השופט קיבל את העובדה שהן תואמות את התכונות האסתטיות המסודרות. הם גם עמדו בהצהרת היצרן ובתקנים הרלוונטיים, וטענותיה של א.מ.ת לא זכו לתמיכה. השופטת דחתה גם את טענותיה של א.מ.ת לרשלנות ולהטעיה, וציינה כי א.מ.ת היא קבלן מומחה ולא הציגה כל ראיה למפרט הטכני שלטענתה לא התקיימו. לסיכום, דחתה השופטת את טענותיה של א.מ.ת וקבעה כי הם הפרו את ההסכם בכך שביטלו אותו שלא כדין. לרוק סטון נפסק פיצוי בגין הסתמכות והוצאות מסוימות, ואילו תביעות אחרות בגין נזקים מיוחדים, עוגמת נפש ופגיעה במוניטין נדחו בשל חוסר ראיות או אי תחולה על תובעי התאגיד. בסך הכל חויבה א.מ.ת לשלם לרוק סטון 38,550 שקל בתוספת החזר חלק מהאגרות וההוצאות, בסך כולל של 54,550 שקל, בתוך שלושים יום.