ת"פ 11197-12-13

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות חמורות, בהן סיכון חיי אדם בזמן נהיגה ותקיפת שוטר הגורמת לחבלה חמורה. השופט פותח בפירוט שלושת השלבים לקביעת העונש לפי תיקון 113 לחוק העונשין. השלב הראשון כולל קביעה אם העבירות בוצעו באירוע אחד או במספר אירועים; שלב שני מחייב קביעת העונש המתאים לכל עבירה; והשלב השלישי כולל את גזר הדין של הנאשם בתוך טווח הענישה המצטבר. בשלב הראשון קובע השופט כי עבירות התעבורה, לרבות סיכון חיי אדם, מהוות אירוע אחד. בינתיים, תקיפת השוטר נחשבת לעבירה נפרדת. לפיכך, יש לקבוע שני טווחי ענישה נפרדים. בעבירות התנועה טווח הענישה המתאים נקבע בין 1 ל-4 שנות מאסר. זאת, בהתבסס על חומרתן הרבה של עבירות מסוג זה, הבאה לידי ביטוי הן בקביעת המחוקק לעונש מקסימלי של 20 שנה והן בפסקי דין עדכניים המלמדים על החמרת הענישה. גורמים מחמירים במקרה זה כוללים את ריבוי עבירות התנועה, הסכנה הנשקפת לחיי אדם והזלזול באכיפת החוק. נסיבות מקלות כוללות את גילו הצעיר של הנאשם, נכונותו להשתתף בהליך טיפולי, הודאתו ונסיבות חייו הקשות. בהתחשב בכל הגורמים, השופט גוזר על הנאשם 30 חודשי מאסר בגין עבירות התנועה. על תקיפת שוטר, השופט קובע את טווח הענישה על 6 עד 24 חודשים. בהתחשב במכלול הנסיבות, נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר נוספים, סה"כ 36 חודשים. גזר הדין כולל גם מאסר על תנאי, קנסות ופסילה בפועל ועל תנאי מלהחזיק רישיון נהיגה. השופט מעניק לנאשם זכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.