ע"פ 1778/20

תקציר

פסק הדין מפרט את הנימוקים לדחיית הערעור על פסק דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתיק עבירת מין. ערכאת הערעור נמנעת מלהתערב בממצאי העובדות והמהימנות של בית המשפט המחוזי, במיוחד בתיקי עבירות מין בהם יש לבית המשפט המחוזי יתרון בהערכה ישירה של עדויות העדים. בית המשפט לא מצא סיבה לסטות מהערכת המהימנות של בית המשפט המחוזי לגבי עדותה של המתלוננת, אשר נתמכה בראיות חיצוניות ואומנה על ידי בית המשפט כאמת. הסתירות הקלות בעדותה של המתלוננת, בנוגע לכניסתה לתא השירותים, לא נחשבו מהותיות דיין כדי לפגוע בליבת עדותה, במיוחד נוכח אופיו הטראומטי של האירוע. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת המערער כי היה ניסיון חדירה בלבד, שכן עדותה של המתלוננת, הנתמכת בראיות רפואיות, הצביעה על חדירה בפועל. בית המשפט דחה גם את טענות המערער ביחס להתנהגותה של המתלוננת במהלך העבירה ולאחריה, והדגיש כי תגובותיהם של נפגעי עבירות מין שונות מאוד ולא ניתן לשפוט אותן באותן ציפיות רציונליות כמו במצבים אחרים. אשר לטענות המערער בדבר מחדלי חקירה, לא מצא בית המשפט כשלים מהותיים השוללים מהמערער הגנה הוגנת. לבסוף, אישר בית המשפט את העונש שהטיל בית המשפט המחוזי, בהתחשב בחומרתן של עבירות המין ובצורך בהרתעה כללית. לפיכך, הערעור, שערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, נדחה.