ערר 92001-01-21

תקציר

פסק הדין דן במינוי שמאי מייעץ ביחס לחלק מהמערערים וראשי הנזק. זאת בשל טענות הצדדים בנוגע לקרקע שנפגעה מתוכנית. על פי החוק, בעלי קרקע או בעלי זכויות שערך הקרקע שלהם ירד כתוצאה מתוכנית, זכאים לפיצוי מהוועדה המקומית. הדיון מתמקד בשאלה האם הקרקע נמצאת בתוך התכנית הפוגעת או גובלת בה. במקרה זה, הייתה מחלוקת על הגדרת "קרקע גובלת". בית המשפט בוחן את טענות המשיבים בדבר ההתיישנות על הקרקע ופוסק לטובת חלק מהמערערים, תוך שהוא דוחה את ערעוריהם של אחרים על הסף. ההחלטה דנה גם באמות המידה למינוי שמאי מייעץ, בצורך במבחן אובייקטיבי לקביעת נזקי רכוש ובהליך החקירה הדו-שלבי. בנוסף, פסק הדין מתייחס לראשי הנזקים, לרבות עומסי תנועה וחנייה, פגיעה בנוף, נזקי הצללה ותפקידו של השמאי המייעץ בהערכת נזקים אלה. כן מוזכרת זכותם של המערערים לפיצוי והאפשרות לבחון את תחולתו של סעיף 200. ההחלטה מדגישה כי הגדלת הצפיפות כשלעצמה אינה ראש נזק נפרד. לבסוף, פסק הדין מציין את דחיית חלק מהתביעות ומציע להציג את התביעה המופחתת בפני השמאי המייעץ.