בש"פ 5843/21

תקציר

החלטות בתי המשפט בערעורו של המבקש על מעצרו עד למשפטו בגין עבירה של עסקת סמים אחרת ללא היתר התקבלו. המבקש סימן בידו לשוטר סמוי ומכר לו שקית חומר בשם "נייס גאי" תמורת 50 ש"ח, אותה עישן לטענתו בעצמו. בעוד פרקליטו של המבקש טען כי מעמדו המשפטי של החומר לא הוכח, בית המשפט קבע כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה – בהתבסס על הצהרותיו של המבקש עצמו ועל נסיבות המקרה – כדי להצביע על כך שהוא מאמין שהוא מוכר סם מסוכן. הראיות הצביעו על כוונה למכור חומר אסור, וטיבו המדויק של הסם ייקבע במהלך ההליך העיקרי. בתי המשפט דחו גם את טענת המבקש כי יש להחיל כאן את פסק הדין במקרה קודם, מור יוסף, שעניינו עבירה אחרת. מאחר שמעצרו של המבקש היה מוצדק על סמך חומר הראיות, דחו בתי המשפט את בקשתו לחופשה לצורך ערעור, תוך שהם מקיימים את החלטת בית המשפט המחוזי ומותירים את מעצרו על כנו עד למשפט.