ת"א 40262-08-21

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך הנוגע למקרקעי ציבור. המשיב, שאין לו זכויות חוקיות במקרקעין, נדחתה בקשתו לעיכוב ביצוע צו הפינוי והפינוי בשל אי הגשת הבקשה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק. המבקש טען כי יש לבחון תחילה את תוקפו של הצו וכי הוא הוצא מעבר למסגרת הזמן המותרת בחוק. עם זאת, השופט קבע כי במסגרת בקשה לסעד זמני, ההתמקדות העיקרית צריכה להיות בבחינת זכותו המהותית של המבקש – במקרה זה, זכותו במקרקעין. מאחר שאין מחלוקת בדבר היעדר זכותו של המבקש בקרקע, הגיע השופט למסקנה כי אין צורך להמשיך ולבחון את תוקפו של הצו. בנוסף, השופט מצא כי הצו הוצא בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק וכי המבקש היה מודע להליך. השופטת הדגישה את האינטרס הציבורי בהגנה על מקרקעי ציבור מפני השתלטות בלתי חוקית ואת העובדה שהבנייה על קרקעות אלה לא הייתה מאושרת. כמו כן, הבקשה הוגשה לאחר המועד האחרון, ללא כל הצדקה לדחייה. עם זאת, השופט בחר שלא להורות על הוצאות, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב ובהיקפה הצנוע של הפלישה. הצו הארעי המעכב את הפינוי בוטל, ואפשר למשיבה להמשיך בביצוע הצו המקורי.