פש"ר 21505-07-10

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח פסק דין: זרוג נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (2014)** **רקע עובדתי:** פסק דין זה עוסק בבקשת בנק הפועלים ("הבנק") להורות כי תובענה שהגיש כנגד חייב, רחמים זרוג, בגין כתב התחייבות וערבות להחזר הלוואה ("הערבות"), אינה בגדר חוב בר-תביעה בהליכי פשיטת הרגל של החייב. הערבות נחתמה על ידי החייב בשנת 2006 לטובת גרושתו המנוחה, להבטחת הלוואה שנטלה מהבנק. צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 1.9.2010, והחייב הוכרז פושט רגל ביום 22.9.2011. המנוחה נפטרה ביוני 2012, והבנק הגיש את התובענה בחודש נובמבר 2012, בטענה כי מועד התגבשות העילה כנגד החייב הוא לאחר מתן צו הכינוס. **השאלה המשפטית המרכזית:** האם חוב הנובע מערבות חוזית, אשר נחתמה לפני מתן צו הכינוס, אך נפרע או התגבש לאחר מתן צו הכינוס, מהווה חוב בר-תביעה בהליך פשיטת רגל של הערב? **הוראות החוק הרלוונטיות:** * **סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ("הפקודה"):** קובע כי לאחר מתן צו כינוס, לא ניתן לנקוט בהליכים משפטיים כנגד החייב בגין חוב בר-תביעה, אלא ברשות בית המשפט. * **סעיף 71(א) לפקודה:** מגדיר מהם חובות בני-תביעה בהליך פשיטת רגל, וכולל בהגדרה זו "חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו". **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **פרשנות מרחיבה של "חוב בר-תביעה" (סעיף 71(א) לפקודה):** * **החידוש המרכזי בפסק הדין הוא ההדגשה והיישום הנרחב של ההגדרה בסעיף 71(א) לפקודה.** בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי הגדרה זו כוללת גם חובות עתידיים ומותנים שחלו על החייב במועד מתן צו הכינוס. * **התחייבות חוזית כבסיס לחוב בר-תביעה:** בית המשפט הדגיש כי עצם קיומה של התחייבות חוזית (כמו כתב ערבות) שנחתמה לפני מתן צו הכינוס, גם אם מלוא החיוב נפרע או התגבש רק לאחר מכן, הופכת את החוב שנובע ממנה לחוב בר-תביעה. * **הבחנה בין מועד ההתחייבות למועד התגבשות החוב:** פסק הדין מבסס הבחנה ברורה בין מועד החתימה על ההתחייבות החוזית (מועד קודם לצו הכינוס) לבין מועד התגבשות החוב בפועל (מועד מאוחר לצו הכינוס). בעוד שהבנק ניסה להתמקד במועד התגבשות החוב, בית המשפט קבע כי לצורך פשיטת רגל, המועד הרלוונטי הוא מועד ההתחייבות הקודם לצו. * **החלה של עקרונות פשיטת הרגל על ערבויות:** בית המשפט מביא ציטוט נרחב מפסק דין "עניין הרמן" (אשר מצוטט כראוי) המדגיש כי כתב ערבות הוא בבחינת התחייבות חוזית, וכי "הפרה אינהרנטית" של כל החוזים, לרבות ערבויות, מתרחשת עם כניסת החייב להליכי חדלות פרעון. 2. **עיקרון האחידות והשוויון בין נושים:** * **מניעת העדפת נושים:** בית המשפט, בהסתמך על "עניין הרמן", מסביר כי קבלת עמדת הבנק הייתה עלולה להוביל למצב אבסורדי שבו ניתן היה לנקוט הליכי הוצאה לפועל נגד חייבים שנים לאחר מתן צו כינוס, אך ורק משום שהחוב נבע מערבות. הדבר היה פוגע בעקרון הוודאות בהתגבשות מצבת החובות ויוצר העדפה בלתי מוצדקת של נושים שהינם פרי ערבות. * **מניעת "דין לעצמו":** בית המשפט קובע כי גם אם החייב פעל בחוסר תום לב או הסתיר את דבר פשיטת הרגל, אין בכך כדי לאפשר לבנק לנקוט הליכים עצמאיים. הדרך הנכונה היא לפנות לגורמים הרלוונטיים בהליך פשיטת הרגל (נאמן, כונס נכסים) או להגיש בקשה לבית המשפט של פשיטת רגל. 3. **השלכות על הליכי ההוצאה לפועל:** * **סעיף 20(א) לפקודה כסעיף קוגנטי:** בית המשפט מדגיש כי סעיף 20(א) הוא סעיף קוגנטי, המונע נקיטת הליכים חדשים או המשך הליכים קיימים (ללא היתר) לאחר מתן צו כינוס, בגין חוב בר-תביעה. * **הדרך הנכונה להגשת תביעת חוב:** פסק הדין מציין למעלה מהצורך כי הבנק רשאי להגיש בקשה למנהל המיוחד להארכת מועד להגשת תביעת חוב, ובקשה זו תיבחן לגופה. זהו מסלול דיוני חלופי הנדרש במקרים מעין אלו. 4. **התנהלות החייב וחוסר תום לב:** * **חוסר רלוונטיות של התנהלות החייב להיתר לבנק:** פסק הדין שולל את הטענה כי התנהלות החייב, גם אם הייתה בחוסר תום לב (למשל, אי גילוי צו הכינוס), מעניקה לבנק היתר לנקוט הליכים כנגדו. התנהלות כזו, אם מוכחת, עשויה לכל היותר להצדיק הארכת מועד להגשת תביעת חוב, אך לא אישור להליכים חיצוניים. **לסיכום:** פסק דין זה מהווה דוגמה ליישום עקרונות דיני פשיטת רגל, ובפרט הגדרת "חוב בר-תביעה". הוא מחזק את התפיסה כי כניסה להליך פשיטת רגל משפיעה על כלל החובות שהתחייב החייב אליהם לפני הכניסה להליך, גם אם החיובים בפועל התגבשו רק לאחר מכן. ההחלטה מדגישה את החשיבות של מועד ההתחייבות החוזית כנקודת מוצא, ומבססת את עליונות ההליך החדל"פרעון על הליכים חיצוניים, תוך שמירה על עקרונות השוויון והסדר הדיוני.