ע"א 4569/91
פסק-דין עליון
תקציר
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת הרשם, שדחה בקשה לצו כינוס נכסים ולהכרזה על פשיטת רגל, ניתן לערער. נשאלת השאלה האם היתה לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בערעור, או שמא יכול היה המבקש לערער ישירות לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קובע כי הכללים החריגים של המחוקק בערעורי פשיטת רגל יוצרים סתירה בין צווי ערכאת הערעור לבין החלטות הרשם. על "צו פשיטת רגל" שניתן על ידי שופט בית המשפט המחוזי ניתן לערער ישירות לבית המשפט העליון, בעוד שעל החלטות אחרות חלים כללי ערעור רגילים. מכיוון שהחלטת הרשם במקרה זה היא "פסק דין" על פי הדין הרגיל, הערעור הוא ישירות לבית המשפט העליון. ערעורו של בית המשפט המחוזי היה אפוא מיותר, אך מאחר שסבר בטעות שיש לו סמכות, מתייחס בית המשפט העליון לבקשה כאל ערעור שנתקבל. משכך, מקבל בית המשפט העליון את הערעור, מבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומעביר את הערעור על החלטת הרשם לעצמו. השופט ש' לוין, השופט א' ברק והשופט ט' אור מסכימים עם פסק הדין.
חקיקה מקושרת
ע"א 4569/91 מוריס סבג נ' כונס הנכסים הרשמי, עליון (12.7.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.