ת"ק 48637-03-14

תקציר

בית המשפט החליט כי תביעת התובעת כנגד הנתבעת, מוסד חינוכי, להחזר חלקי של שכר הלימוד, ראויה ולפיכך תתקבל. השופטת קבעה כי הנתבעת אינה יכולה להסתמך על חוזה אחיד שהציגה, שכן הוא לא נחתם על ידי התובעת ולא תוארך, והנתבעת לא יכלה להמציא את ההסכם שנחתם בפועל על ידי התובעת. טענת הנתבעת כי התובעת הייתה מודעת לפוליסת אי ההחזר בעת הרישום לא נתמכה בראיות כלשהן. יתר על כן, בית המשפט מצא כי מדיניות ההחזרים הקפדנית של הנתבעת, אשר לא התחשבה בנסיבותיו האישיות של התובעת ולא אפשרה גמישות כלשהי, הייתה בלתי הוגנת ובלתי צודקת. בקשת התובעת לביטול ולהחזר כספי נעשתה בתום לב, כשנה וארבעה חודשים לאחר תחילת לימודיה, ונבעה מאילוצים אישיים. בית המשפט התחשב גם בהוראות חוק הפיקוח על מכונים פסיכומטריים, הקובע לוח זמנים להחזר שכר טרחה, וקבע כי על הנתבעת להשיב 40% משכר הלימוד ששילמה התובעת, בסך 4,797.2 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 300 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, או שייגרמו לו הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק. לנתבע יש גם זכות לערער על החלטה זו בבית המשפט המחוזי בתוך תקופה של 15 יום.