ע"א 6601/07

תקציר

התיק סובב סביב ערעור וערעור נגדי בעניין פיצויים שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים לקטין שנפצע קשה בתאונת דרכים בשנת 2005. התאונה הובילה לפציעות מרובות כולל קטיעה, ובית המשפט המחוזי פסק תחילה 1,909,496 ש"ח, והעריך את נכותו התפקודית של הקטין ב-50%, לעומת הערכה רפואית של 71%. המערערים טענו להערכת חסר זו וביקשו פיצוי מוגדל, בעיקר בגין הוצאות עתידיות, לרבות ניידות והתאמות דיור. המשיבים חלקו על השימוש בחישובי שכר ממוצע וטענו כי יש לנמוך יותר את הנכות התפקודית על בסיס הרקע הסוציו-אקונומי של הקטין והוכחת עצמאות בפעולות היום-יום. ערכאת הערעור אישרה את השימוש בשכר הממוצע לצורך חישוב אובדן כושר השתכרות, דחתה הנחות סוציו-אקונומיות כבלתי רלוונטיות, התאימה את הנכות התפקודית ל-65%, והעלתה את הפיצוי ב-300,000 ₪. היא שמרה על הלימות הפיצויים האחרים, והדגישה את הצורך בראיות חזקות כדי לערער על הסכום הכולל שנפסק. המשיבים חויבו בהוצאות משפט נוספות, ופסק הדין הראשוני שונה חלקית כדי להגדיל את הפיצוי בגין הפסד השתכרות בעוד קביעות אחרות אושרו.