ת"א 21511-02-13

תקציר

התובעת עברה טיפולי הסרת שיער בלייזר במרפאת הנתבעת. לטענתה, כתוצאה מרשלנות הנתבע היא סבלה מצמיחת שיער פרדוקסלית והגישה תביעת נזיקין. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי הנתבע התרשל במספר היבטים. ראשית, השופטת קיבלה את טענת התובעת כי סבלה מצמיחת שיער פרדוקסלית עקב הטיפולים, שגרמה למצב קשה ובולט בפניה. שנית, השופטת הטילה על הנתבעים אחריות לרשלנות, והעבירה את נטל ההוכחה אליהם, שכן הם לא נקטו אמצעי זהירות סבירים ותיעדו את הטיפולים כראוי. הנאשם לא הביא עדים מכריעים, וטיעוניהם היו לעיתים קרובות בלתי עקביים ובלתי מהימנים. בנוסף, השופטת הסכימה כי התובעת לא נתנה הסכמה מדעת, שכן לא נמסר לה על סיכוני הטיפול, לרבות האפשרות לצמיחת שיער פרדוקסלית. הדבר היווה פגיעה באוטונומיה של התובע וחיזק עוד יותר את טענת הרשלנות. עוד קבעה השופטת כי הנתבעת הציגה מצג שווא לגבי כישורי הצוות שלה ולא הצליחה לקבל את הסכמת התובעת לטיפול. השופט פסק לתובע פיצוי בגין מספר ראשי נזק, לרבות גרימת נזקי גוף ברשלנות, פגיעה באוטונומיה וכאב וסבל. נכותה הרפואית של התובעת הוערכה בשיעור של 15%, ואילו נכותה הנפשית נקבעה בשיעור של 10%. הנכות התפקודית נקבעה נמוכה מהנכות הנפשית, ונקבעה על 5%. כמו כן נפסקו לתובע הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה, בסך כולל של 306,000 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 71,600 ₪.