רע"א 1407/09

תקציר

בפסק הדין דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור, והחליט שלא לאפשר תגובות נוספות לטענות המשיב. הסוגיה העיקרית נסובה סביב סעיף בחוק הבוררות, ובפרט סעיף 24(4), המתווה עילות לביטול פסק בוררות. בית המשפט המחוזי קבע בעבר כי הבורר לא שקל עדות מכרעת של עד בשם יודין, דבר שגרם לפגיעה משמעותית בצדק הטבעי. הזנחה זו הוכרה על ידי הבורר במכתב, והדגישה את חשיבות עדותו של יודין לתוצאות התיק. מחדלו של הבורר נחשב מהותי דיו כדי להצדיק את ביטול פסק הבוררות, שכן הוא הוביל לעיוות דין למשיב. בית המשפט ציין כי משקיימת עילת ביטול תקפה, עדיף להסתמך על אותה עילה ספציפית מאשר להפעיל סעיף כללי יותר המיועד למקרים בהם החלטות בלתי צודקות מתעוררות ללא עילה ספציפית. נוכח חומרת טעות הבוררות והעוול שנבע ממנה, פסק הדין הגיע למסקנה כי החזרת התיק לבורר אינה ראויה. למרות התמשכות הליך הבוררות, הצדק וההגינות קיבלו עדיפות, מה שהוביל להחלטה לבטל את פסק הבוררות לחלוטין. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם את הוצאותיו ושכר טרחתו של המשיב. ההחלטה התקבלה סופית ב-22 ביוני 2009.